רש"י על יחזקאל כ״ז:ה׳

5 בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר. לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה בַּיָּם וּבַיָּם אָבְדָה, הִמְשִׁילָהּ הַנָּבִיא לִסְפִינָה מְשֻׁבַּחַת שֶׁהִכְבִּידוּ מַשָּׂאָהּ בְּתוֹכָהּ וְטָבְעָה בְּרוּחַ קָדִים:

6 מִשְּׂנִיר. ״טוּר תַּלְגָּא״ תרגום אונקלוס לדברים ג:ט:

7 אֵת כָּל לֻחֹתָיִם. הַלְּוָחִים שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאֳנִיָּה מֵהֶם:

8 אֶרֶז מִלְּבָנוֹן. שֵׁם יַעַר, שֶׁהָאֲרָזִים מְצוּיִין בּוֹ:

9 תּוֹרֶן. הוּא הָעֵץ הַזָּקוּף וְגָבוֹהַּ הַתָּקוּעַ בַּסְּפִינָה, שֶׁבּוֹ תּוֹלִין הַמִּפְרָשׂ – שֶׁקּוֹרִין ׳בְּוַייל״א׳ בְּלַעַ״ז – וּבוֹ נְקָבִים בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁהַחֶבֶל שֶׁמּוֹשְׁכִין בּוֹ הַסְּפִינָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בּוֹ; מש״ט בְּלַעַ״ז: